חברת פרטנר תקשורת בע"מ נ' שניר מוצרי תינוקות בע"מ

החלטה

הצדדים הוזמנו היום בפני לדיון בבקשה להארכת מועד להגשת התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב של 4648 ₪ בתיק הוצל"פ 0163552103 וכן התנגדות לביצוע התביעה.

לדיון התייצבו המצהיר והמנהל מטעם המבקשת וכן עו"ד מטעם המשיבה.

יצוין כי ערב הדיון הגישה המשיבה בקשה למחיקת התביעה ללא צו להוצאות ולביטול מועד הדיון של היום. הבקשה הוגשה לתיק ביהמ"ש ביום 2.2.11 אך הובאה לידיעתי רק אתמול כמפורט בהחלטתי מאתמול בתיק. בנסיבות המיוחדות שנוצרו החלטתי אתמול כי הדיון היום לא יבוטל וכל הדרוש ידון היום בדיון.

המבקשת לא קיבלה ערב הדיון את מסמכי הבקשה הנ"ל ולכן בדיון נמסרו לה המסמכים וגם החלטתי הנ"ל מיום 6.2.11.

המבקשת עיינה במסמכים והודיעה שהיא עומדת על קיום הדיון שכן בכוונתה לדרוש הוצאות של ההליכים מהמשיבה בשים לב לנזקים ולהוצאות שנגרמו למבקשת.

בנסיבות הללו לא היה מנוס מקיום דיון ענייני בדברים.

המשיבה חזרה בדיון והודיעה כי היא מבקשת למשוך את התביעה.

הצדדים לא הגיעו להסכמה לגבי נושא ההוצאות ולכן נערך דיון בעניין שבמסגרתו נחקר קצרות המצהיר מטעם המבקשת ובתום הדיון סיכמו הצדדים טענותיהם בעל פה.

יצוין כי ברשות הצדדים עיינתי במהלך הדיון בכל מסמכי תיק ההוצל"פ שבו הוגשה התביעה.

לאחר שעיינתי בכל המסמכים ונתתי דעתי לטענות הצדדים אני מוצא להורות שהתביעה תימחק תוך חיובה של המשיבה התובעת בהוצאות בסך 700 ₪ לידי המבקשת.

עיון במסמכים מעלה שהמשיבה גררה את המבקשת להליך משפטי מיוחד שתחילתו בהליכי הוצל"פ. המבקשת הגישה תחילה בקשה בטענת "פרעתי" הנתמכת בתצהיר כדין כאשר לדברי המבקשת היא עשתה כן בליווי משפטי שקיבלה הגם שבממסכי בקשת הפרעתי לא נרשם שהיא מיוצגת על ידי עו"ד.

בקשת הפרעתי הוגשה ביום 14.11.10 ואילו תגובת הזוכה בכתב לבקשת הפרעתי הוגשה ביום 5.12.10 כאשר בתגובה התנגדה המשיבה נחרצות לאותן טענות ממש שהעלתה המבקשת בהתנגדות בפני, טענות שעיקרן כי לא היה מקום להגשת התביעה להוצל"פ מאחר שהמבקשת לא חייבת לשלם את קנס היציאה מושא התביעה וזאת גם בהסתמך על אישור בכתב שניתן על ידי המשיבה למבקשת – מדובר באותו אישור מיום 14.1.08 שצורף להתנגדות.

רשם ההוצל"פ החליט ביום 6.12.10 כי טענות המבקשת אינן ראויות להידון כטענות בבקשת "פרעתי" אלא כטענות בהתנגדות לביצוע התביעה ולכן הפנה את המבקשת להגשת הליך של התנגדות לביצוע התביעה. יצוין כי גם המשיבה עצמה בתגובתה בכתב לבקשת הפרעתי ציינה כי על החייבת המבקשת לפנות בהליך מתאים של התנגדות לביצוע התביעה.

הינה כי כן לאחרונה ממש הייתה הזדמנות למשיבה לבחון את הדברים ולמחול על החוב או לוותר על הליכי הגביה אך היא בחרה למצות את הדין עם המבקשת ולאלץ אותה להגיש הליך של התנגדות לביצוע התביעה.

יצוין כי מאחר שההתנגדות לא הוגשה במועד ההליכים בתיק ההוצל"פ לא עוכבו אוטומטית ולכן ננקטו הליכים שונים בהוצל"פ לרבות עיקול רכב במשרד הרישוי ביום 23.11.10 ולרבות הליך של עיקול צד שלישי בחשבון הבנק של המבקשת בבנק לאומי כאשר בענין זה ניתן גם ביום 18.11.10 צו למימוש העיקול אצל בנק לאומי. על פי דברי המבקשת היום עיקול זה תפס כספים ואף מומש כנראה אך יצוין שלתיק ההוצל"פ לא הגיעו כספים כלשהם ומאחר שמדובר בתיק הוצל"פ יחיד הפתוח נגד המבקשת נראה שאין נושה אחר בהוצל"פ שעיקל את הכספים והמבקשתמוזמנת לפנות לבנק לברור הדברים.

המבקשת אכן הגישה את ההתנגדות באיחור אך בנסיבות כולן ומשהשתכנעתי שהמבקשת לא זלזלה בהליכים ובמשיבה אלא ניסתה בכלים שעמדו לראשותה ועל פי מיטב הבנתה לפעול להסרת התביעה בהליכים, יש לתת רשות להארכת מועד ומכל מקום אין לדבר על הסתמכות של המשיבה עלכך שהמבקשת לא תתנגד להליכים שכן המשיבהידעה היטב שהמבקשת מתנגדת להליכים וכופרת בחוב.

עמדתה של המשיבה מעוררת אי נוחות בנסיבות המיוחדות שבפני שכן רק לאחרונה התנגדה המשיבה נחרצות לאותן טענות ממש של המבקשת כל עוד הועלו במסגרת תיק ההוצל"פ והנה משעה שאותן טענות מועלות במסגרת של התנגדות לביצוע התביעה מחליטה המשיבה באופן חד צדדי למשוך את התביעה.

נכון הוא והדברים הם בגדר ידיעה שיפוטית כי לאחרונה נפל דבר בכך שנקבע שלגבי העתיד לא יוכלו חברות הסלולר לגבות קנסות יציאה דוגמת הקנס מושא התביעה שלנו אך ספק אם אותו שינוי חקיקתי חל רטרואקטיבי גם על התביעה שלנו, וב"כ המשיבה בהגינותה אמרה היום בדיון שהמשיבה לא נוהגת בכל מקרה ומקרה באופן גורף ובלתי תלוי בנסיבות למשוך תביעות שהוגשו רק בגין קנסות יציאה אלא הדברים נבחנים על ידי המשיבה גם בשים לב לנסיבות ולהסכמים הקיימים.

הנה כי כן נראה שהמשיבה שקלה אתהדברים לגופם והחליטה כי ראוי למשוך את התביעה ולא לנהל הליכים במסגרתה.